מכתב מעולם הנשייה טיול

מכתב מעולם הנשייה

האם לשמוח כי זכיתי באהבה ? האם למלא את צוואתה ? או לבכות על אהבה שלא מומשה ? שאלות ותהיות ותשובות איין ….

גוש עמד בגרוני , גוש של מחנק , ונבואת חורבן לבאות, הכרתי את ההרגשה, תחושת חוסר האונים, האדמה הנשמטת מתחת לרגלי, ידי מושטות, מנפנפות ומחפשות נואשות במה להיאחז, התחושה הייתה מוכרת לי, חוויתי אותה מספר פעמים בחיי, שני זיכרונות מלווים אותי עד היום הזיכרון הראשון בצבא, באחת הפעולות המבצעיות ממנה חזרתי פצוע ומדמם, ולאחר שנים בדרכי לביתי מעכו לירושלים לפגוש את אשתי ממנה שמעתי כי היא רוצה להיפרד, הפרידה ציערה אותי אך לא כאבה… הפציעה הגלידה מהר וחזרתי לפעילות מבצעית. הפעם זה היה שונה, הגוש הזדחל לחיי בהפתעה גמורה, ללא הכנה לבאות, ללא רחמים, ולא הירפה, תופס בגרוני באחיזת מלחציים, מהדקים את אחיזתם, לעתים הנשימה נעתקה מגופי, ידעתי….. התחושה, המועקה, הרפיון, חוסר האונים, קשורים ושזורים באישה אותה אהבתי, לדבר הטוב והרע ביותר שחוויתי בעשורים האחרונים לחיי. כל ישותי זעקה ללא קול כי הקץ הגיע, וכי זה עניין של ימים… ואולי שעות… אבל זה יגיע !!!

היא ואני ביחד לא נהייה….

בערב האחרון , התבוננתי ושקעתי בעיניה הירוקות, בגופה הנערי משהו, כל כולה שידרה חיות של נעורים, תשוקה חייתית ונשיות מתפרצת. ידעתי שאני חי על זמן שאול, זמן גנוב , זמן שאני ארצה בעת ובעונה אחת, לזכור וגם לשכוח. ידעתי שביום בו דרכנו ייפרדו, לי לא תהייה השפעה, לא על חיי, ולא על חייה. ידעתי, שהיא שייכת לאחר, אם לא ברוחה וליבה, אז עצם הטבעת הכרוכה סביב אצבעה, היא עדות אילמת להיותה אישה נשואה… ותחושותיי גם הפעם לא הכזיבו.

ביום שלמחרת לא ראיתיה יותר… התבוננתי בלוח השנה, בקווים השחורים שסימנתי על הספרות, כל קו סימן עוד יום שחור שעבר, זו הייתה טבלת הייאוש שלי, בכלא הצבאי, לטבלת הייאוש שלי היה מועד פג תוקף, בטבלה הזו, לא היה מועד סופי , ולא תיקווה .

כבכל סוף יום גם הפעם פתחתי את המגירה שלמראשותיי, ומתוכה הציצה תמונתך ועינייך מביטות אלי באהבה טהורה ומזוככת ואני מדבר אלייך ….
שנה עברה, חלפה, שנה בה החיים היו רצף של ימים ולילות, שהמכנה בניהם הוא חסרונך, כשהיית לצדי סירבתי ללכת לישון,

כי עצם נוכחותך בחיי היה חלום הרבה יותר מדהים ויפה מכל חלום שאחלום.
עתה אני רוצה לישון, והרבה, כל ישותי עייפה, ליבי מנופץ לאלפי רסיסי זיכרונות וראשי מפוצץ בשאלות. שאלות לעצמי, שאלות לבורא עולם, שאלות אלייך… ותשובות איין…

באחד הלילות שאלת אותי, "כמה אתה מתגעגע אלי" ואני השבתי, צאי למרפסת, הרימי ראשך לשמיים, וספרי את הכוכבים… את בכית מאושר ואמרת לי,

"אף פעם לא אהבו אותי כמוך", אז שתקתי והחרשתי, אך היום ממרחק המקום והזמן ,אני אומר לך, אף פעם לא אהבתי כמוך.

מכתב הפרידה שלך מונח למראשות מיטתי ולפני שעיני נעצמות ואני צולל לתהומות השכיחה ומתייחד איתך, אני קורא שוב ושוב את המילים שכתבת לי בכתב ידך:

אהובי ,
ביום בו ידיך יאחזו בדף זה, ועיניך ירפרפו על השורות, אני אהיה בעולם אחר, בעולם בו אני לא אצטרך לברוח ולהסתתר, בעולם בו אני אוכל לצעוק בקול גדול "אני אוהבת אותך".
שנה חיינו בהסתר, בפחד, גנבנו כל דקה של אושר, עשינו טרקים נפלאים בהרי יהודה, ואתה אמרת, תראי כמה עוצמה יש למקום, נסיים את המסלולים במדבר יהודה ואקח אותך להרי אילת.
כמה חבל שלא הספקנו…. היו לך תכניות, משאלות, ואני נסחפתי אחריך, רציתי להאמין שבאמת כך יהיה… אך הגורל רצה אחרת, לבעלי היו תכניות אחרות ושלח אותי למשפחתו, לצרפת, רחוק ממך. החיים בארץ ניכר, קשים מנשוא, המרחק, הניתוק, הגעגועים שברו את ליבי, ושברו את התקווה כי יבוא יום ונתייחד שוב.

אהובי הימים חולפים ואיתם החודשים, ואני אסירה בארמון זהב, לא יכולה לצאת לרחוב, לא יכולה להתקשר אלייך, לשמוע את קולך האומר בביטחון, אל תגידי יהיה בסדר, כבר עכשיו הכל בסדר.

רוצה כל כך להתכרבל בזרועותיך ולהרגיש שוב בטוחה ונאהבת. כל נשימה קוראת בשימך, ואתה כה חסר לי…. יחד עם כאב הפרידה, אני מודה לבורא עולם על ההזדמנות שהייתה מנת חלקי, על החוויה שחוויתי להיות אוהבת ונאהבת.

היה לי מה שרבות מהנשים רוצות ומייחלות , היה לי את מה שרוב האנשים רוצים, אהבה אמתית כנה, טהורה… אני זכיתי בך בתקווה ובניצוץ החיים… נולדתי לך ובשבילך… ועתה כשאתה כה רחוק ממני והאמונה והתקווה לראותך שוב כבר לא נראים בקצה האופק איני רואה עוד טעם לחיי….

אהובי, יקר שלי, שמש חיי, אל תכעס עלי בשל מעשי ואל תשפוט אותי, אני הולכת למקום בו אמצא מרגוע לייסורי, אני משביעה אותך בשם אהבתינו כי תמצא לך אישה שתאהב אותך לא פחות ממני, שתדאג לך, מגיע לך שתזכה באהבה מגיע לך את כל הטוב שהעולם יכול לתת ולהעניק לך, לא פעם שאלת, כמה אני אוהבת אותך? זה הזמן להשיב לך, הרם ראשך לשמים, ספור את הכוכבים ותבין עד כמה עמוקה וחזקה אהבתי אלייך ……
שלך לעד